Anonymous Northern French Commentary Shofetim 13 – פירוש מחכמי צרפת שופטים יג‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וַיֹּסִ֙יפוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיִּתְּנֵ֧ם יְהֹוָ֛הי״י֛ בְּיַד⁠־פְּלִשְׁתִּ֖ים אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ (ב) וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד מִצׇּרְעָ֛ה מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ מָנ֑וֹחַ וְאִשְׁתּ֥וֹ עֲקָרָ֖ה וְלֹ֥א יָלָֽדָה׃ (ג) וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְ⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־הָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּה⁠־נָ֤א אַתְּ⁠־עֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽן׃ (ד) וְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַל⁠־תִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַל⁠־תֹּאכְלִ֖י כׇּל⁠־טָמֵֽא׃ (ה) כִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמוֹרָה֙ לֹא⁠־יַעֲלֶ֣ה עַל⁠־רֹאשׁ֔וֹ כִּֽי⁠־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִֽהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִן⁠־הַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ (ו) וַתָּבֹ֣א הָאִשָּׁ֗ה וַתֹּ֣אמֶר לְאִישָׁהּ֮ לֵאמֹר֒ אִ֤ישׁ הָֽאֱלֹהִים֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וּמַרְאֵ֕הוּ כְּמַרְאֵ֛ה מַלְאַ֥ךְ הָאֱלֹהִ֖ים נוֹרָ֣א מְאֹ֑ד וְלֹ֤א שְׁאִלְתִּ֙יהוּ֙ אֵֽי⁠־מִזֶּ֣ה ה֔וּא וְאֶת⁠־שְׁמ֖וֹ לֹא⁠־הִגִּ֥יד לִֽי׃ (ז) וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְעַתָּ֞ה אַל⁠־תִּשְׁתִּ֣י׀ יַ֣יִן וְשֵׁכָ֗ר וְאַל⁠־תֹּֽאכְלִי֙ כׇּל⁠־טֻמְאָ֔ה כִּֽי⁠־נְזִ֤יר אֱלֹהִים֙ יִֽהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מִן⁠־הַבֶּ֖טֶן עַד⁠־י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃ (ח) וַיֶּעְתַּ֥ר מָנ֛וֹחַ אֶל⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ וַיֹּאמַ֑ר בִּ֣י אֲדוֹנָ֔י אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֗חְתָּ יָבוֹא⁠־נָ֥א עוֹד֙ אֵלֵ֔ינוּ וְיוֹרֵ֕נוּ מַֽה⁠־נַּעֲשֶׂ֖ה לַנַּ֥עַר הַיּוּלָּֽד׃ (ט) וַיִּשְׁמַ֥ע הָאֱלֹהִ֖ים בְּק֣וֹל מָנ֑וֹחַ וַיָּבֹ֣א מַלְאַךְ֩ הָאֱלֹהִ֨ים ע֜וֹד אֶל⁠־הָאִשָּׁ֗ה וְהִיא֙ יוֹשֶׁ֣בֶת בַּשָּׂדֶ֔ה וּמָנ֥וֹחַ אִישָׁ֖הּ אֵ֥ין עִמָּֽהּ׃ (י) וַתְּמַהֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וַתָּ֖רׇץ וַתַּגֵּ֣ד לְאִישָׁ֑הּ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר⁠־בָּ֥א בַיּ֖וֹם אֵלָֽי׃ (יא) וַיָּ֛קׇם וַיֵּ֥לֶךְ מָנ֖וֹחַ אַחֲרֵ֣י אִשְׁתּ֑וֹ וַיָּבֹא֙ אֶל⁠־הָאִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הַאַתָּ֥ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר⁠־דִּבַּ֥רְתָּ אֶל⁠־הָאִשָּׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי׃ (יב) וַיֹּ֣אמֶר מָנ֔וֹחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַה⁠־יִּהְיֶ֥ה מִשְׁפַּט⁠־הַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּ׃ (יג) וַיֹּ֛אמֶר מַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מָנ֑וֹחַ מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר⁠־אָמַ֥רְתִּי אֶל⁠־הָאִשָּׁ֖ה תִּשָּׁמֵֽר׃ (יד) מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר⁠־יֵצֵא֩ מִגֶּ֨פֶן הַיַּ֜יִן לֹ֣א תֹאכַ֗ל וְיַ֤יִן וְשֵׁכָר֙ אַל⁠־תֵּ֔שְׁתְּ וְכׇל⁠־טֻמְאָ֖ה אַל⁠־תֹּאכַ֑ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר⁠־צִוִּיתִ֖יהָ תִּשְׁמֹֽר׃ (טו) וַיֹּ֥אמֶר מָנ֖וֹחַ אֶל⁠־מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֑הי״י֑ נַעְצְרָה⁠־נָּ֣א אוֹתָ֔ךְ וְנַעֲשֶׂ֥ה לְפָנֶ֖יךָ גְּדִ֥י עִזִּֽים׃ (טז) וַיֹּ֩אמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶל⁠־מָנ֗וֹחַ אִם⁠־תַּעְצְרֵ֙נִי֙ לֹא⁠־אֹכַ֣ל בְּלַחְמֶ֔ךָ וְאִם⁠־תַּעֲשֶׂ֣ה עֹלָ֔ה לַיהֹוָ֖הי״י֖ תַּעֲלֶ֑נָּה כִּ֚י לֹא⁠־יָדַ֣ע מָנ֔וֹחַ כִּֽי⁠־מַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖הי״י֖ הֽוּא׃ (יז) וַיֹּ֧אמֶר מָנ֛וֹחַ אֶל⁠־מַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖הי״י֖ מִ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי⁠־יָבֹ֥א [דְבָרְךָ֖] (דבריך) וְכִבַּדְנֽוּךָ׃ (יח) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔הי״י֔ לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וְהוּא⁠־פֶֽלִאי׃ (יט) וַיִּקַּ֨ח מָנ֜וֹחַ אֶת⁠־גְּדִ֤י הָֽעִזִּים֙ וְאֶת⁠־הַמִּנְחָ֔ה וַיַּ֥עַל עַל⁠־הַצּ֖וּר לַֽיהֹוָ֑הי״י֑ וּמַפְלִ֣א לַעֲשׂ֔וֹת וּמָנ֥וֹחַ וְאִשְׁתּ֖וֹ רֹאִֽים׃ (כ) וַיְהִי֩ בַעֲל֨וֹת הַלַּ֜הַב מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ הַשָּׁמַ֔יְמָה וַיַּ֥עַל מַלְאַךְ⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּלַ֣הַב הַמִּזְבֵּ֑חַ וּמָנ֤וֹחַ וְאִשְׁתּוֹ֙ רֹאִ֔ים וַיִּפְּל֥וּ עַל⁠־פְּנֵיהֶ֖ם אָֽרְצָה׃ (כא) וְלֹא⁠־יָ֤סַף עוֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔הי״י֔ לְהֵרָאֹ֖ה אֶל⁠־מָנ֣וֹחַ וְאֶל⁠־אִשְׁתּ֑וֹ אָ֚ז יָדַ֣ע מָנ֔וֹחַ כִּֽי⁠־מַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖הי״י֖ הֽוּא׃ (כב) וַיֹּ֧אמֶר מָנ֛וֹחַ אֶל⁠־אִשְׁתּ֖וֹ מ֣וֹת נָמ֑וּת כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים רָאִֽינוּ׃ (כג) וַתֹּ֧אמֶר ל֣וֹ אִשְׁתּ֗וֹ לוּ֩ חָפֵ֨ץ יְהֹוָ֤הי״י֤ לַהֲמִיתֵ֙נוּ֙ לֹֽא⁠־לָקַ֤ח מִיָּדֵ֙נוּ֙ עֹלָ֣ה וּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הֶרְאָ֖נוּ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֵ֑לֶּה וְכָעֵ֕ת לֹ֥א הִשְׁמִיעָ֖נוּ כָּזֹֽאת׃ (כד) וַתֵּ֤לֶד הָֽאִשָּׁה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת⁠־שְׁמ֖וֹ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּגְדַּ֣ל הַנַּ֔עַר וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ^א יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כה) וַתָּ֙חֶל֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔הי״י֔ לְפַעֲמ֖וֹ בְּמַחֲנֵה⁠־דָ֑ן בֵּ֥ין צׇרְעָ֖ה וּבֵ֥ין אֶשְׁתָּאֹֽל׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ =ל,ק,ש1 ובדפוסים
• א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ (חטף)

(א-ב) ויהי איש אחד מצורעה – עד עכשיו היו פלישתים רודים בישראל כמו^א שנאמר, ויתנם י״י ביד פלשתים ארבעים שנה. ועכשיו אירע מעשה זה. (ב) ויהי איש וגו׳ ואשתו עקרה ולא ילדה – לפי שפעמים יש אשה שילדה בנערותה ואחר כך עשו לה בכישוף שלא תלד עוד, אבל זאת הייתה עקרה מנערותה ולא ילדה לעולם. (ד) ואל^ב תאכלי כל טמא – לפי שאם יש לו לאדם חולין טמאין הוא אוכל אותם בימי טומאתו, אבל את לא תאכלי כל טמא, אפילו בימי טומאתך. (ה) ועכשיו נותן טעם לדבר למה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא, כי הנך הרה וילדת בן.
ומורה לא יעלה – תער לא יעלה לגילוח.⁠¹
והוא יחל להושיע – לשון התחלה, יתחיל להושיע אותם, אבל לא כל^ג כך ישמידם עד שעמדו שמואל ודוד הם השמידום עד כלה.
^ד[והוא יחל – אין פתרונו בשמשון שיתחיל להושיע שהרי שופטים שהיו לפניו הושיעו את ישראל. אלא הנזירות יגרום שיושיע שכח גדול שהיה לו, על ידי נזירות בא לו.] (ו-ז) איש האלהים בא אלי וגו׳ – ^האמר לה: והיכן הוא יושב, אמרה לו: לא שאילתיהו אי מזה הוא. אמר לה: ומה שמו, אמרה לו: ואת שמו לא הגיד לי, אבל אמר לי הנך הרה ויולדת בן וגו׳. (ח) ולא היה מאמין לה שנראה אליה האיש עד שהתפלל להקב״ה, ויאמר בי אדוני^ו איש האלהים אשר שלחת – לאשתי, יבא נא עוד^ז אלינו – לשנינו.
היולד – שיהיה^ח יולד. (ט) אל האשה – ולא לו, כדי שיאמין לה שנראה אליה אף בראשונה. (יב) עתה יבא דבריך – שתלד אשתי בן.
מה^ט יהיה משפט הנער – יהיה נזיר או לא, ומעשהו^י – יושיע או לא. (יג-יד) מכל אשר – שאמת הוא שדברתי עמה ואמרתי מכל אשר יצא מגפן היין כו׳. (טו) נעצרה נא אותך – כלומר המתן עמנו.
ונעשה לפניך גדי עזים – לאכילתך. (טז) ואם תעשה עולה – ואם רצונך לעשות עולה על הבשורה, לי״י תעלינה.
וזה שאמר מנוח: נעצרה נא אותך (שופטים י״ג:ט״ו), כי לא ידע מנוח כי מלאך י״י הוא, אבל סבור הוא שהוא איש, כמו שאמר למעלה: איש האלהים אשר שלחת (שופטים י״ג:ח׳). (יז) מי שמך – לפיכך שאל לשמו היאך היה, לפי שאדם יודע שם חבירו ורוצה לכבדו יכול לשאל משאר בני אדם היכן הוא יושב. (יח) והוא פלאי – מופלא ממך, שאין לך רשות לידע אותו.
^יא[פירוש אחר: והוא פל⁠{א}⁠י – כך שמו.] (יט) ומפליא לעשות – מלאך היה מפליא בעיני מנוח ואשתו. (כ) ומפרש היאך היה מפליא: ויהי בעלות הלהב – שעלה לשמים בתוך הלהב.⁠²
מעל המזבח – לצור קורא מזבח על שם זביחה שזבח עליו. (כג) ולא הראנו – כלומר לא הגיד לנו בשורה בתחילה.
וכעת – וגם עתה בשנית,
לא השמיענו כזאת – שעתידים אנו להוליד בן. (כד) ויברכהו י״י – בגבורה. (כה) ותחל רוח י״י לפעמו – התחיל רוח י״י לקשקש בו.
^יב[לפעמו – לשון פעמון.
ד״א:] לפעמו – לבוא בקרבו לפעמים, ^יג[כלומר בפנים בפנים.]
במחנה דן – במושבות של דן שהיו יושבים בין שתי עיירות הללו צורעה ואשתאול. וכשהלך לתמנת ועזתה אז כמו כן הייתה עליו רוח י״י, אבל כאן התחיל לפעמו. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ השוו רש״י.

² השוו ר״י קרא.

^א כן בכ״י ברסלאו 11, פראג F6, המבורג 32. בכ״י סינסינטי 1: מ׳.

^ב כן בפסוק ובכ״י פראג F6, המבורג 32. בכ״י סינסינטי 1, ברסלאו 11: אל.

^ג כן בכ״י פראג F6, ברסלאו 11. בכ״י סינסינטי 1 חסרה מלת: כל.

^ד הביאור בסוגריים המרובעים מקביל לפירוש ר״י קרא, ומופיע רק בכ״י סנקט פטרבורג I.21, אך חסר בכ״י האחרים.

^ה בכ״י סינסינטי 1, ברסלאו 11 נכפלו כאן המלים: איש האלהים.

^ו כן בפסוק בנוסחאות שלנו. בכ״י: י״י.

^ז כן בפסוק וברוב כ״י. בכ״י סינסינטי 1 חסרה מלת ״עוד״.

^ח כן בכ״י פראג F6, המבורג 32. בכ״י סנקט פטרבורג I.21: שיהא. בכ״י סינסינטי 1, ברסלאו 11: שהיה.

^ט כן בפסוק ובכ״י פראג F6. בכ״י סינסינטי 1, ברסלאו 11, המבורג 32: ומה.

^י כן בכ״י המבורג 32. בכ״י פראג F6: מעשהו. בכ״י סינסינטי 1, ברסלאו 11: ומושיע.

^יא הביאור בסוגריים המרובעים מופיע רק בכ״י סנקט פטרבורג I.21, אך חסר בכ״י האחרים. והשוו לפירוש ר״י קרא.

^יב הביאור בסוגריים המרובעים מקביל לפירוש ר״י קרא, ומופיע רק בכ״י סנקט פטרבורג I.21, אך חסר בכ״י האחרים.

^יג הביאור בסוגריים המרובעים מקביל לפירוש ר״י קרא, ומופיע רק בכ״י סנקט פטרבורג I.21, אך חסר בכ״י האחרים.

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון